עדכון – רק עכשיו חזרו אלי והסכימו לזכות לי את החשבון. כמו כן , הנציגה טוענת שהיא "לא עבדה עלי", ובכל מקרה, זו עדיין לא צורה לשרת לקוחות לטעמי. כמו כן הבעיה עצמה היא בתנאי השימוש הנוראיים שכאמור אף אחד לא טורח לקרוא עד אחרי הרכישה. מה הפלא שלרוב הישראלים אין שום כבוד לחברות המדיה הישראליות כשהן מוצאות דרכים לדפוק אותנו אפילו כשאנחנו באים לקראתן…
אני בדרך כלל מנסה לתמוך במוזיקה הישראלית וקונה אלבומים מקוריים בלבד או נעזר בשירותי הורדה חוקיים למרות שהמצב בארץ לא מאוד מעודד בתחום הזה.
בתחילת חודש אפריל ההורים שלי ביקשו ממני להוריד להם את האלבום "זוהר" של קרולינה בשביל האוטו בדרך לשדה התעופה, ואני כמו ילד טוב ירושלים, חיפשתי מקום חוקי להוריד אותו והגעתי לוואלה מוזיקה.
העדפתי לשלם באמצעות חשבון הטלפון, ולאחר התשלום לא הצלחתי למצוא את האלבום בתוך החשבון שלי. את האלבום כבר לא הצלחתי לתת להורים שלי באותו היום ודי שכחתי מכל העניין בגלל חופשת הפסח ועניינים דחופים יותר.
היום סוף סוף מצאתי את הזמן להתקשר לוואלה (לא עונים אחרי 14:00) והנציגה הודיעה לי שלפי התקנון, לאחר 72 שעות מרגע הרכישה, אין לי בעצם שום דרך להוריד את האלבום. במילים אחרות, וואלה אפילו לא בודקת אם הורדתי את האלבום ומחליטה להעניש אותי למרות ששילמתי עליו במיטב כספי. כשהסברתי לה שרק עכשיו התפניתי להתעסק עם הרכישה (35 ש"ח בסך הכול) היא האשימה אותי שהתקשרתי אליהם מאוחר מדי ושלא יכול להיות שהאלבום לא הופיע בממשק הניהול שלי באותו הרגע. בשלב הזה נמאס לי ופשוט ניתקתי את השיחה, לא רוצה לקבל שרות מחברה כזו. כנראה שבוואלה לא שמעו על הכלל שהלקוח תמיד צודק ונותנים לי סיבה ממש טובה לפתוח עכשיו את גוגל ולחפש הורדה פיראטית של האלבום.
תארו לעצמכם מצב שבו כל חנות שרכשתם בה משהו ושכחתם אותו על הדלפק, מחזירה אותו למלאי לאחר 72 שעות ולא מחזירה לכם את הכסף,הרי אז כולם היו אומרים שמדובר בשוד לאור היום ועורכי החדשות היו עושים מזה מטעמים. אבל כנראה שוואלה יודעים שרק פרייארים קונים אצלם מוזיקה, ולכן הם מרשים לעצמם לעשות את זה. אני איתם גמרתי!!
לפני כמה חודשים התפרסם כי שני היוצרים של סאות' פארק, טרי פארקר ומאט סטון, לא מרוצים ובצדק, מכל משחקי הוידאו שהיו המבוססים על הסדרה ויצאו במהלך השנים. לכן , הם החליטו להפיק בצורה עצמאית משחק תפקידים הומוריסיטי בסיוע של המפתחת Obidian שיש לה ניסיון רב עם משחקי תפקידים.
בגלל פיטורים נרחבים בחברה, כרגע לא ממש ברור מה יעלה בגורלו של המשחק הזה, אבל זה ממש לא הפריע לטרי ומאט לתמוך (גם אם בצורה עקיפה) בפיתוח משחק אחר ושולי יחסית בשם South Park: Tenorman's Revenge. המשחק הוא משחק פלטפורמה פשוט בו ניתן לבחור בכל אחד מארבעת גיבורי הסדרה והוא בלעדי לשרות ההורדה הדיגיטלי של האקס בוקס (XBLA). למרות שכרגע הוא מוכר לא רע, הביקורות ברשת מאוד לא מחמיאות ברובן, ויש כאלו שאפילו מכריזים עליו כמשחק הגרוע בהיסטוריה של הסדרה, אפילו יותר מהמשחק הנוראי הזה :
ילד טוב ירושלים
אם יש דבר אחד ברור, זה שלמרות דירוג של 18+ (M) שניתן למשחק, הוא עושה הכול כדי לא לעצבן אף אחד חס וחלילה , והסיפור מסופר מנקודת מבטם של חברי ה – AAA שהן בעצם לוטרות מים ענקיות ואתאיסטיות מהמאה ה – 26 . לאחר המפגש שלהם עם קארטמן בפרק Go God God הם מעריצות אותו ובטוחות שהוא אחראי לכל הפיתוחים הטכנולוגים או משהו כזה… (בסדרה הן נמחקו מציר הזמן, אבל כנראה שמעצבי העלילה לא היו עד כדי כך בקיאים בפרטים). בכל מקרה, מבחינתן , קארטמן הוא גיבור ואם חשבתי שמדובר בסוג של אירוניה בהפוך על הפוך, התבדיתי והבנתי שזה פשוט חסך להם את הצורך לרדת על קארטמן כל חמש דקות…
גם האויב הראשי במשחק, טנרומן, אחיו למחצה של קארטמן וג'ינג'י גאה שרוצה להשתלט על העולם באמצעות רובוטים ג'ינגים לא באמת מנסה להיות אכזר ולנקום בקארטמן על כך שהרג את הוריו בדרך אכזרית במיוחד… הוא מסתפק בגניבת ההרדיסק של הקונסולה שלו ובריחה לתקופות שונות בהיסטוריה.
שום דיאלוג אחר במשחק לא מנסה להיות שנון במיוחד, וכל אחת מהדמויות פשוט אומרת את משפט הקאלט שלה מהסדרה כמו למשל "Wanna Get High" (רוצה להתמסטל?) של Towelie המגבת המדברת… בכלל, נראה שהדירוג M ניתן רק כדי שהדמויות יוכלו לפלוט מילים כמו "KickAss" או "Fuck" בלי להשתמש בצפצופים מעצבנים… האמריקאים עדיין רגישים לדברים האלו, אנחנו כמדומני, קצת פחות…
משחק סביר, עד שהוא מתחיל לעצבן…
אם מתעלמים לשנייה מהעלילה הרדודה של המשחק, מתגלה משחק פלטפורמה לא רע שאפשר לשחק ביחד או עם חברים כדי לגלות אזורים סודיים בשלבים ביחד. לכל דמות יש יכולת מיוחדת רגילה ויכולת שנפתחת רק עם בונוס מיוחד של גיבור על מהפרקים של Coon & Friends. קארטמן למשל, יכול לשבור קירות ולהפוך ל – Coon כדי לקפוץ מקיר לקיר. יכולת מגניבה אחרת היא של קני שבתור הסופר גיבור "מיסטריום" לא יכול למות, ובעצם קם לתחיה ממש כמו בסדרה.
העניין הוא שלמרות שהשלבים מעוצבים בצורה לא רעה בכלל ומבוססים על מקומות מהסדרה כמו ברכת הפיפי מהפרק Pee, יש כמה חלקים שבהם השליטה לא מספיק מהודקת, ואני התייאשתי מהמשחק בערך באמצע, אחרי קטע מעצבן במיוחד עם צינורות שצריך לקפוץ מעליהם. הביקורות מרחבי הרשת טוענות שיש גם בעיות עם המצלמה במשחק מרובה משתתפים ושהמשחק לא ממש עובד דרך הרשת, ולכן צריך כמה בקרים (שלטים) כדי לשחק אותו כמו שצריך.
בשורה התחתונה – פספוס
גם אם נהניתי מהחצי הראשון של המשחק , העובדה שהעלילה כל כך רדודה ולא מתפתחת, פשוט לא נתנה לי שום סיבה להמשיך הלאה. נכון שגם הסדרה לא תמיד מה שהיא הייתה פעם, אבל גם פרק רע במיוחד של סאות פארק עדיין מצליח יותר שנון מכל הדיאלוגים של המשחק הזה ביחד. למעריצים של הסדרה שלא אוהבים במיוחד משחקי וידאו אין מה לחפש כאן, וגם מי שאוהב משחקי וידאו, יכול להשקיע 10$ במשחקי פלטפורמה טובים הרבה יותר.
בשבועות האחרונים לא יצא לי כל כך לעדכן את הבלוג עקב לחץ בעבודה וחוסר במשחקים שממש היה שווה לכתוב עליהם ולא כתבתי עליהם כבר ב – games.co.il.
אבל כמו תמיד, בסצנה שלנו שום דבר לא יכול לשבת בשקט ליותר מחמש דקות, ובמהלך החודש וחצי האחרון, נחתו עלינו כמה חדשות מעניינות.
Retro City Rampage
Retro City Rampage קבע סוף כל סוף את תאריך השחרור שלו לחודש מאי ועכשיו מסתבר שכל האקסלוסיבות לאקס בוקס וה – Wii כנראה לא הייתה חלק מהסכם אמיתי, והמשחק ייצא גם ל – PS3 ,למחשב ואפילו ל – Vita את גרסת המחשב אפשר להזמין כבר היום עם כמה בונוסים ישירות דרך האתר של vBlank ולקבל גרסה עצמאית שלו כשהוא ייצא (יהיה ניתן לרכוש אותו גם דרך סטים).
בלי קשר לשחרור של המשחק, המתיחה שלו לטובת 1 באפריל היא פשוט מופרעת לחלוטין –
מי מתגעגע לקירבי ודונקי קונג (של הגיים בוי)?
טוב, לא ממש קירבי וגם לא ממש דונקי קונג , אבל המשחק העצמאי החדש בשם Offspring Fling מזכיר מאוד את שני המשחקים האלו ומי שאוהב שילוב של פלטפורמה וחידות כמו שעשו פעם, בוודאי ירצה לנסות אותו.
חשוב לדעת שבגלל שהדמו בפלאש, הוא כבד למדי וכנראה לא משקף את הביצועים של המשחק עצמו.
מחשב חדש
בחודש הבא אני עובר לעיר הגדולה (תל אביב) ולכן פינקתי את עצמי במחשב נוסף. במחשב הנוכחי שלי השקעתי את רוב הכסף בחלקים שקטים יותר ומארז כבד ומסיבי, מה שבפועל לא כל כך השתלם מבחינת הורדת עוצמת הרעש, וגם גזל ממני הרבה מאוד זמן וליקוט כל מיני חלקי מפרטים ומחרוזות ארוכות באנגלית.
במחשב החדש לעומת זאת, העדפתי להתמקד בביצועים והחלטתי ללכת על אחד המחשבים המורכבים של חנות זיג זאג 2000 שכבר היה במלאי. בהתחלה קצת חששתי לקנות דווקא מעבד AMD, אבל מסתבר שהיום זה לא ממש משנה כל עוד יש למעבד מספיק ליבות להריץ את המשחק המבוקש. מעבר לזה, כרטיס המסך הוא Radeon 6870. גם כאן הייתה לי קצת התבלטות בגלל חוסר התמיכה בפייזיקס , אבל בגלל שה – 4850 בהחלט החזיק יפה עד כה , החלטתי לשמור אמונים לסדרה…אגב , כרטיס מסך זה הרכיב שאולי הכי קל להחליף , ולכן לא היה טעם לחכות לסדרה 7 כשהמשחק הכי כבד שאני אשחק בתקופה הקרובה יהיה כנראה מקס פיין 3…
ראוי לציין שהבחור בזיג זג היה מקצועי להפליא והחנות עצמה בהחלט מצדיקה את כל השבחים שעידן כבר הרעיף עליה. בדקתי גם כמה מפרטים ברשתות אחרות שלא אזכיר את שמן , ושם המפרטים באותה רמת מחירים היו הרבה פחות ממוקדי גיימינג.
לגבי ניידים וטאבלטים, אני בדרך כלל שונא ניידים מושבע, אבל נראה לי שבעתיד לא יהיה לי מנוס מלהתנייד לצרכי גלישה אלחוטית ברשת ופגישות עבודה. כרגע אני נוטה להעדיף טאבלט מבוסס אנדרואיד, ונשאלת השאלה למה במקרה הזה, דווקא האייפד הרבה יותר זול מכל מתחריו? למזלי, זו שאלה שאני כרגע לא צריך להתמקד בה כל כך.
המחשב האישי ומפתחי האינדי
לא בדיוק חדשה, אבל בתקופה האחרונה יש לי הרגשה שיותר ויותר מפתחי אינדי מעדיפים את סטים על פני האקס בוקס וה – PSN. שימו לב שאני לא מדבר רק על ערוצי האינדי הייעודים, אלא גם על יצירת משחקים בתמיכה של מיקרוסופט או סוני. יותר ויותר עדויות של מפתחים מראות שמאוד מאוד יקר להפיק משחק לקונסולה וקהל היעד של סטים הוא עדיין גדול יותר אם מוציאים את כל מכירות ה – Retail. הדוגמה הכי עדכנית היא Orcs Must Die 2 שלא ייצא לאקס בוקס בגלל חוסר כדאיות כלכלית.
אבל מיקרוסופט לא צריכה להיות מודאגת… מסתבר שאת המקום שמפנים מפתחי האינדי, תופסות לאט לאט חברות הפיתוח הגדולות. השנה נראה הרבה יותר משחקי תלת ממד מלאים על ה – XBLA שמהווים בשבילו חברות הפיתוח מעין ניסוי כלים לרעיונות מעניינים שהם רוצים לנסות בלי להשקיע מיליוני דולרים. I am alive הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך , אבל נראה שהמגמה הזו תלך ותגבר ככל שיעבור הזמן.
אלבום : Maverick Rising
OC Remix הוא אתר שמשחרר רימקסים של משחקים להורדה חופשית. צוות המעבדים של האתר מוציא מדי כמה חודשים אלבום שלם שכולל עיבודים מחודשים למשחקים ידועים. האלבום האחרון מתבסס על סדרת Mega Man X (מאחד ועד שמונה) והוא כולל בעצם ארבעה דיסקים שונים ושני דיסקים שהם בונוס. כל הדיסקים הם כמובן לא פיזיים ונועדו להורדה בפורמט MP3 או FLAC.
למרות שאחוז השירים הממש טובים הוא נמוך יותר ממה שאני בדרך כלל רגיל אליו ועודף הדגימות של הגיטרות החשמליות וכל מיני דיסטורשניים ממש מעצבן , יש כאן עדיין כמה עיבודים מצוינים כמו למשל זה:
או זה :
סוניק 4 – פרק שני
ולסיום, אם למישהו היה ספק, אז הפרק השני של סוניק 4 הולך להיות מחווה לסוניק 2 בדיוק כמו שהפרק הראשון היה מחווה לסוניק 1, וזה כולל משחק שיתופי עם טיילס ושלבי בונוס שמתרחשים על פני מסלול סלאלום.
הפעם כנראה שהמשחק ייצא למחשב ביחד עם הגרסה לקונסולות, למרות שהוא אמור להיראות מדהים גם בלי תמיכה ב- Full HD.
